הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ( CBT) הינו גישה טיפולית פסיכולוגית, המציעה דרכי התערבות המבוססים על ממצאי מחקרים ( evidence based ) ועל תיאוריות פסיכולוגיות מודרניות ומעודכנות. הגישה הטיפולית פרקטית וממוקדת בקשיי ההווה ובשינויים הרצויים לעתיד, הגם שמושם בה דגש מסויים גם על העבר. זו אחת מהטכניקות לטיפול פסיכולוגי הבודדות שנבחנה באופן מדעי ואמפירי ונמצאה כיעילה באמצעות מאות ניסויים מדעיים מבוקרים. כיום, היא הופכת לנפוצה יותר ויותר ברחבי העולם המערבי כטכניקה המועדפת למגוון בעיות פסיכולוגיות וכן להפרעות נפשיות. יתרונו הגדול של הטיפול הפסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית הינו ביכולת הפוטנציאלית שלו להביא לשינוי, לפעמים משמעותי מאד, בתוך זמן קצר יחסית. זאת בהשוואה לטכניקות פסיכותרפויטיות אחרות, שלרוב ממושכות מאד – וכפועל יוצא גם יקרות משמעותית. הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מתבססת על תהליכים קוגניטיביים המשפיעים על הרגש, התפיסה, האמונות, על ההנעה ועל ההתנהגות. המטרות הטיפוליות מנוסחות ע"י המטופל, והצלחת התהליך הטיפולי ניתנת למדידה ולהערכה בכל עת.
המפגשים הראשונים מיועדים לתהליך של איבחון והערכה, להיכרות עם המטופל, להסבר על הגישה הטיפולית וכן להגדרת המטרות הטיפוליות. בהמשך המפגשים מבוצעת עבודה ממוקדת הן במישור הקוגניטיבי והן במישור ההתנהגותי. לעיתים נעשה שימוש בשאלונים ובהערכה פסיכולוגית עדכנית, על מנת למקד את התהליך הטיפולי באופן המותאם ביותר למטופל. הטיפולים ברוב המכריע הינם פרטניים, אך במקרים מסויימים מבוצעים טיפולים קבוצתיים. במהלך המפגשים הטיפוליים לומדים המטופלים את הקשר בין דפוסי החשיבה שלהם לבין תגובותיהם הרגשיות, הגופניות וההתנהגותיות. הם מקבלים הסברים על התופעות הקשורות לבעיות שלהם, והם לומדים לזהות מחשבות אוטומטיות ואמונות בלתי רציונליות ובלתי לוגיות. הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מצדדת במעורבות פעילה הן של המטפל והן של המטופל, וחלק מההתערבות כולל גם משימות של רישום, מעקב ותרגול שעל המטופל לבצע לקראת המפגש הטיפולי הבא.
בתחום החברתי-תעסוקתי-ארגוני נעשה שימוש בטיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית למגוון בעיות וחסמים, הקשורים לתחום. התמורה המתקבלת מטיפול קוגניטיבי-התנהגותי עולה לרוב לאין שיעור מעלות הטיפולים. קיימת אפשרות שהטיפול ייעשה בארגון עצמו ובמימון הארגון (כחלק מההשקעה בפיתוח עובדים ומנהלים המהווים כמשאב החשוב ביותר של הארגון – ובדיסקרטיות מלאה), או בפניה עצמאית של המטופל.
התחום החברתי-תעסוקתי מהווה עבור כולנו ציר מרכזי ומשמעותי במעגל החיים שלנו. הוא מגדיר את הזהות העצמית, את הסטאטוס, הדימוי העצמי, תחושת המסוגלות, תחושת המימוש העצמי ועוד.
לא פעם הדרך למימוש העצמי הינה ארוכה ורצופת מכשולים, חסמים ובעיות. תהליך ייעוצי-טיפולי לפרט מהווה השקעה חיונית ביותר, ועשוי לתרום ולהשפיע בצורה משמעותית על התפקוד התעסוקתי, התפקוד החברתי והמימוש העצמי בשני תחומים מרכזיים אלו.
הפסיכותרפיה הקוגניטיבית-התנהגותית הממוקדת בתחום החברתי-תעסוקתי מציעה התערבויות פסיכולוגיות שעשויות להתאים לכל אחד, במטרה לשנות דפוסי חשיבה ודפוסי עבודה, ללמוד להתמודד בצורה טובה יותר עם בעיות וחסמים, וכן כדי לשפר את התפקוד החברתי והתעסוקתי. דוגמאות להתערבויות פסיכולוגיות ולפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית בתחום החברתי-תעסוקתי: התמודדות מול לחצים ועומסים, התמודדות עם מצבי דחק תעסוקתיים, וורקוהוליזם, פחד קהל, חרדה חברתית, פחד טיסה, פחד נהיגה, פחד מעליות, שיפור הדימוי העצמי והביטחון העצמי, שיפור אסרטיביות, שיפור מיומנויות ניהול ותפקוד, ארגון זמן נכון, שיפור בקבלת החלטות, ניהול כעסים ועוד ועוד. ההתערבויות משלבות אלמנטים גם מהפסיכולוגיה החיובית ומהגישה המוטיבציונית.
המאמר לקוח מתוך האתר של הכותב:
מוטי כהן, פסיכולוג תעסוקתי ופסיכותרפיסט מומחה. מומחה בפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT). עוסק באבחון פסיכולוגי, ייעוץ תעסוקתי, טיפול פסיכולוגי במגוון בעיות וחסמים בתחום החברתי-תעסוקתי: פחד קהל, חרדה חברתית, פוביות טיסה/נהיגה/מעליות, ביישנות, דימוי עצמי וביטחון עצמי, אסרטיביות, מצבי דחק תעסוקתיים, שחיקה ועוד.
